#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לקדש בבית הכנסת?	"נהגו לקדש בביהכ""נ להוציא האורחים [שהיו אוכלים בבית הסמוך לביהכ""נ (תוס' פסחים ק""א ע""א, מג""א ס""ק ב'), ויש היתר בחו""ל שנבנו על תנאי לאכול בביהכ""נ לצורך מצוה (מ""ב לעיל סי' קנ""א ס""ק ה')] אבל בזה""ז דליכא אורחים כתב הטור דהוי קרוב לברכה לבטלה, אבל הב""י הביא מרבינו יונה דמיישב המנהג דהא דאמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה היינו מדרבנן וכיון שיש בני אדם בביהכ""נ שאינם יודעים לקדש נהגו לקדש בביהכ""נ להוציאם, ועוד הביא הר""ן דכיון דנהגו לקדש בביהכ""נ מחמת האורחים אמרינן דתקנות חכמים קבועות הן [וכן דייק הערוה""ש (סעי' ב') מהגמ' דהוא תקנה קבועה], ומ""מ מסיים הב""י דבא""י נהגו שלא לקדש בביהכ""נ והוא נכון, אכן הרשב""א כתב שהוא תקנה קבועה, ויש לחזור אחר יין בדוקא, ונוהגין לקנות הזכות לקנות היין (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה'), ועכשיו נוהגין לקדש בביהכ""נ בשבת ויו""ט חוץ מליל א' דפסח (מ""ב שם) [דאין עני שבישראל שאין לו יין ליל פסח, ואפי' במקום שאין יין מצוי מ""מ מעולם לא נהגו לקדש בליל פסח (מ""ב לקמן סי' תפ""ט ס""ק י', מג""א שם ס""ק ד'), ובסוכות מותר לשתות רביעית יין חוץ לסוכה מפני ששתייה זו לא נחשבת כקביעות (ביכורי יעקב סי' תרמ""ב ס""ק ב')]"	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה יעשה אם רוצים לקדש בביהכ""נ?"	"אע""פ שיש ראשונים (שר מקוצי, סמ""ק) שמקילין לשתות היין של קידוש אפי' שלא במקום סעודה, מ""מ רוב ראשונים אוסרים (ב""י), ולפיכך כתב הטור דיתן היין לתינוק [לפי הב""ח שלא הגיע לחינוך, ולפי המג""א (ס""ק א') צריך להיות שהגיע לחינוך דאם יתנה לקטן שלא הגיע לחינוך יהיה ברכה לבטלה (מ""ב ס""ק א') [ומה שנהגו ליתן לרך הנימול יין היינו משום שהברכה בשבילו], והערוה""ש (סעי' ה') כתב שנוהגין כהב""ח]"	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו עובר על איסור ספינן בידים לתינוק?	"1) סמכינן על הראשונים דס""ל דאפי' גדולים מותרים ביין של קידוש (ב""י)<br>2) מתירין להם לשתות כדי שלא יהיה ברכה לבטלה (ב""י) {וצ""ב דלא יקדש ולא ישתו}<br>3) תי' הנתיב חיים דאין זה איסור אלא מצות עשה של חינוך<br>4) תי' המג""א (ס""ק א') דכל מידי דהוא רביתא לתינוק כגון אכילה ושתיה מותר להאכילו בידים דלא גזרו בו חכמים, והוסיף המחה""ש דאסור להחמיר על הקטנים"	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה יין צריך הקטן לשתות?	"כתב רשז""א (שש""כ פמ""ט הע' י""ט) דסגי לשתות משהו כדי שברכת בפה""ג לא יהיה לבטלה אבל לא מהני לברכת קידוש שהרי ממ""נ אינו במקום סעודה "	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם ליכא שם קטן שהגיע לחינוך?	"ישתה מעצמו כשיעור רביעית ויוצא בזה קידוש במקום סעודה (מ""ב ס""ק א') [ומכאן משמע דיש איסור לאכול אם אינו יוצא בו קידוש, ותי' האג""מ (או""ח ח""ד ס""ס ס""ג) לשיטתו דהכא כיון שאינו מוציא בו שום אדם בודאי צריך לשתות כדי קביעת סעודה, אכן צע""ג משו""ע (סי' רע""ג סעי' ד') ודוחק לחלק בין שתיית מעט יין לאכילת פירות, ובקובץ הלכות (פי""ב הע' ב') מאריך בענין זה והעלה דמצא דרך החיים דביאר שיטת השר מקוצי (שמובא בב""י) דהוא ס""ל דיכול לשתות מעט יין אע""פ שאינו יוצא קידוש דמהני הקידוש לטעימה אע""פ שצריך לחזור ולקדש במקום אחר, וזהו מקור גדול להאג""מ, והדה""ח סומך על זה בשעת הדחק, ע""ש]"	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד בשעה שמקדשין בבית הכנסת?	"כתב הכל בו שנהגו לעמוד [משום כבוד הציבור (ערוה""ש סעי' ד')], והוא טוב לעייפות הרגלים (דרכ""מ ס""ק ב', רמ""א, מ""ב ס""ק ו') [ומימינו לא ראינו מנהג זה (ערוה""ש שם)]"	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבית הכנסת חדשה שהתחיל לומר קידוש ליל שבת במקום שלא היו נוהגין לקדש?	"כתב הא""א בגליון בשם השב יעקב שאין למחות בידם כי הוא מנהג ותיקין"	סימן רסט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא היו איסור רפואה מה שנהגו ליתן היין של קידוש לתוך עיניהם?	"תי' הב""י דהיו נוהגין ליתנה חוץ לעין בלי עמיץ ופתח [ולא ראינו מנהג זה בקידוש אלא בהבדלה (ערוה""ש סעי' ד')]"	סימן רסט סעיף א		
